#08

עייפות

10 יוצרים | 240 שעות | 10 יצירות

1. כאור בשולי הענן

תמרה מובשוביץ

2. גבריאל ברויד

תמונת נצחון

רולו - שרשרת ׳עייפות׳ - יצירה 2- ׳תמונת נצחון׳

3. Who Wins

אניסיה אפק

4. תכנית בוקר

איתמר רוגוז׳ינסקי

רולו - שרשרת ׳עייפות׳ - יצירה 3-׳who wins׳
רולו - שרשרת ׳עייפות׳ - יצירה 4

5. I AM ALONE LIKE YOU

מיה תדמור

00:00 / 04:21

6. דומסטיקה אירוטיקה

תמר עמית-יוסף

כפות הרגליים שלה פוסעות על הרצפה הקרה. האצבעות שלה מתכווצות, נאחזות באריחים החלקים. רק אתמול היא כרעה על ברכיה וניקתה אותם, ועכשיו הם ריחניים, בוהקים, מחכים רק לה. היא מעבירה עליהם את המשקל שלה, מהעקב שנדחף אל הרצפה ועד לכריות הבהונות. כאב מחשמל עובר בה. פינת השולחן הכתה בזרת שלה, הצלפה מפתיעה. הזיפים על השוקיים שלה מזדקרים בכאב ובעונג.

היא ניגשת לסיפרייה ומרפרפת באצבעות קלות על הספרים, נוגעת לא נוגעת. משתגעת מציפייה. היא יודעת בדיוק איזה ספר היא רוצה. הנה, היא מצאה את הספר שהיא חיפשה. עבה, גדוש בעמודים מתוחים, פריכים. היא מעבירה את האצבע שלה על העמוד הראשון, הנוקשה. מעבירה את האצבע באיטיות על שוליו של העמוד מהראש ועד לבסיס. העור שלה נפתח, חתך דק ושקוף נפער בו לאט, חושף את הבשר הורוד שלה. בבת אחת היא פותחת את הספר באמצע וטומנת את הראש שלה בתוכו. היא שואפת את הריח שלו, לח, עשיר. ריח שהיה סגור בתוכו זמן רב.

זה לא מספיק.

הרצפה מתחממת לאט מהפסיעות שלה. כשהיא חוזרת על עקבותיה היא משיבה לה בזיעה שלה עצמה, שחוזרת ונמרחת על האצבעות שלה בכל כיווץ ואחיזה.

המטבח. היא מניחה את הלחי שלה על השיש. המגע החלק, המשומן, גורם לעור שלה לסמור. ביד רועדת מצמא היא פותחת את הברז ומניחה את שפתיה עליו. היא גומעת אותו עד הסוף, עוד ועוד. הזרם חזק, היא כמעט נחנקת ולא מתיקה את השפתיים, בולעת את המים כאילו לא שתתה שנה שלמה, או לפחות מאז שהתחיל הסגר. אחרי נצח היא סוגרת את הברז. טיפות אחרונות מטפטפות ממנו. היא צריכה אותן. היא מצמידה שוב את שפתיה, לינוק הכל, לא להחמיץ אף טיפה.

היא רוצה עוד.

היא פותחת את המקרר ומוציאה ממנו תבנית חצי מלאה של עוגת שוקולד. היא דוחפת את האצבעות שלה לתוך העיסה החומה, חופנת את התוכן הרך ודוחפת את האגרוף לתוך הפה שלה. כמה שהיא היתה צריכה את הסוכר הזה. כל הגוף שלה רועד מהאנרגיה שנכנסה לתוכו בבת אחת. הרעב הזה נפתח ואי אפשר לעצור אותו.

היא מוציאה מהמקפיא לוקוס. היא מטיחה את הלוקוס בשיש. פינת השיש נשברת מעוצמת הפגיעה של הדג הקפוא, הקשה. היא מטיחה אותה שוב ורסיסי שיש וקרח ניתזים אל הרצפה, אל הכיור, לתוך המחשוף שלה.

יש לה רעיון.

היא יוצאת למרפסת ומנסרת במזמרה בבשרו הקפוא של הדג. היא מוצצת את זנבו הקפוא כמו ילדה שמוצצת אגודל. היא נועצת בו את שיניה וכאב חד מפלח את ראשה.

המרפסת. עציצים סדורים בשורה, היא תוחבת את אצבעותיה לאדמה וגורפת ממנה פרח ביגוניה, מהעומק, מהשורש. היא מלקקת את עמוד הפריחה שלו. מלקקת סביב עלי הכותרת בעדינות מושלמת, ואז בלשון חזקה חודרת לתוך העלי, יונקת את הצוף המתוק.

היא נוגסת בריהוט הגינה.

היא חודרת עד המרפק שלה לתוך דלי הספונג'ה, ממלאת אותו בריצפז ושוב, מטביעה בו את ידה עמוק, עמוק.

היא דופקת את ראשה בכיור.

היא בולעת את מילוי הכריות הסינטטי. הוא מגרה את הגרון שלה והיא נעזרת באצבעותיה כדי להחליק אותו בתוכה.

היא נותנת לברכיה להבלע בחריץ החם שבין כריות הספה.

זה לא מספיק.

זה לא מספיק.

היא שומעת דפיקה בדלת.

היא פותחת את הדלת.

בת הזוג נכנסת הביתה. בת הזוג מנשקת אותה על השפתיים ואומרת שהיא הולכת לרחוץ ידיים. מהשירותים בת הזוג צועקת: "את לא מבינה איזה תור היה בסופר".

בת הזוג הולכת למטבח. מהמטבח היא צועקת "למה הפשרת את הלוקוס? חשבתי שאנחנו שומרות את זה לשישי. את רוצה שנכין את זה עכשיו? אני מכניסה למקרר, טוב?"

בת הזוג נכנסת לסלון ומסדרת את כריות הספה. בת הזוג יושבת על הספה.

בת הזוג מפהקת ואומרת: "נשרף לי כבר המוח נושי. את רוצה לראות המרדף?"

בת הזוג לוקחת את השלט ולוחצת על הכפתור.

עידו רוזנבלום שואל: "לאיזו משפחה שייך צמח הכרובית?"

בת הזוג אומרת: "מצליבים!" ומחייכת אליה. בת הזוג שואלת: "הכל בסדר נוש?"

בת הזוג קמה אליה ומנשקת אותה על השפתיים.

היא מפשקת בלשון שלה את שפתיה של בת הזוג ומחדירה את הלשון שלה לפה של בת הזוג.

בת הזוג שואלת: "את רוצה סקס?"

היא מורידה את המכנסיים והתחתונים ומתיישבת על שולחן הקפה.

בת הזוג אומרת: "נושי, איכס, לא ניקיתי אותו היום. אני מרגישה מטונפת, אני אתקלח ונכנס למיטה, טוב?" והולכת למקלחת.

היא מהנהנת.

היא פושטת את החולצה והחזיה.

היא הולכת למרפסת.

היא עוקרת את השתיל של שיח היסמין מהאדמה. הריח המתוק שלו מבלבל אותה לרגע. היא רואה תולעת קטנה עולה מהבוץ ונעלמת בתוכו. היא נכנסת לבור שנפער באדמה הלחה. היא מושיטה יד ומניחה על בטנה את שורשיו של שיח היסמין. היא מכסה את עצמה באדמה.

7. (מפנטזת קצת)

נעה וגנר

8. Are We Growing Closer?

אלון אברמי

9. המיטה שלנו קנבאס של פיקאסו

מירון ששון

 

הַמִּטָּה שֶׁלָּנוּ קַנְבָס שֶׁל פִּיקַאסוֹ

הָאֵיבָרִים הָלְכוּ לְאִבּוּד 

בְּתוֹךְ הַשְּׁנֵינוּ

הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלִּי מִתְקָרְבוֹת                 לְנַשֵּׁק

לֹא יוֹדְעוֹת אֶת מָה

יוֹרְדוֹת לְמַטָּה

הֵיכָן שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי שֶׁנִּמְצָא הַצַּוָּאר

הָאַף 

מֵעַל הָאָזְנַיִם

הָעֵינַיִם בֶּטַח שָׁם

 

אַתָּה מוֹצִיא מִשְׁלַחַת חִפּוּשׁ לַזַּיִן שֶׁלִּי

הַיָּדַיִם שֶׁלְּךָ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֵלֶּה הַיָּדַיִם

עַכְשָׁו הֵן בַּבֶּטֶן אוֹ בַּיְּרֵכָיִים

הַדָּם שֶׁלָּנוּ אָפֹר לָבָן שָׁחֹר

אֲנִי מְגַשֵּׁשׁ עִוֵּר לְחַפֵּשׂ פֶּה וְלָשׁוֹן

אֲבָל הַמִּטָּה שֶׁלָּנוּ גֶרְנִיקָה

זִירַת אָסוֹן

 

אַתָּה יוֹרֵד מִמֶּנִּי

מִמָּה שֶׁנִּשְׁאַר

מְכַסֶּה אוֹתָנוּ בַּשְּׂמִיכָה

שַׂקִּית לְבָנָה שֶׁל זק"א

סָךְ כָּל אֵיבָרֵינוּ מֻטָּל עַל 

הַמִּטָּה שֶׁלָּנוּ. 

אֲנִי עוֹטֵף לְחַבֵּק

צִדּוּק הַדִּין

אַתָּה כְּבָר יָשֵׁן.

רולו - שרשרת ׳עייפות׳ - יצירה 8

10. נוסטלגיה בחדר הכחול

חנה ברסטיז׳בסקי MOFUTA aka

רולו - שרשרת ׳עייפות׳ - יצירה 10

- היוצרים.ות -

תמרה מובושוביץ

  • Facebook
  • Instagram
  • Instagram